דילוג לתוכן הראשי
  1. שיעורמיקום: היסטוריה · כיתה ז׳ · פרק 13: יהודה בתקופה הפרסית ושיבת ציון

    בניית המקדש וגבולות השותפות

    דברי חגי מלמדים שהתקיים בזמנו ויכוח על סדרי עדיפויות בין שיקום בתים לבין בניית המקדש, ושדובר בן התקופה הציג את העיכוב כהזנחה. זהו מקור שנועד לשכנע, ולכן הוא ראיה חזקה לעמדת הנביא ולקיומו של הוויכוח, אך לא סקירה ניטרלית…

    נמצא ב: מה המקור מוכיח, ומה לאנפתח בחוברת

  2. דף תרגולמיקום: היסטוריה · כיתה ז׳ · פרק 7: בגדד, שלטון, מסחר וקהילה

    תרגול: קהילה, גאונים ורב סעדיה גאון

    …החגים: למה זה חשוב כל כך? רס״ג התווכח עם חכם מארץ ישראל על חישוב מועדי החגים. מדוע ויכוח כזה נעשה מאבק על הנהגה? single מי שקובע לוח מוכר כסמכות הלוח קבע את מסי הח׳ליף הוויכוח היה אסטרונומי בלבד השלטון אסר לחשב לוח לוח…

    נמצא ב: שאלה 15נפתח בחוברת

  3. דף תרגולמיקום: היסטוריה · כיתה ז׳ · פרק 13: יהודה בתקופה הפרסית ושיבת ציון

    תרגול מסכם: יהודה בתקופה הפרסית ושיבת ציון

    …יבול דל אצל חגי וחובות בנחמיה ה: על מה שניהם שותקים? חגי מתאר יבול דל, ונחמיה ה מתאר משפחות שמשכנו שדות בגלל חובות. על איזו שאלה שני המקורות אינם יכולים לענות? single האם היה ביהוד מחסור איך פירש חגי את המחסור כמה משפחות…

    נמצא ב: שאלות 28-29נפתח בחוברת

  4. שיעורמיקום: היסטוריה · כיתה ט׳ · פרק 3: היהודים לאן? תשובות לעולם משתנה

    דרכים אורתודוקסיות: המזרחי ואגודת ישראל

    …עם פעילות ציונית. גבול השימוש במקור על המזרחי המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא מוסד מחקר ישראלי שמפרסם פרופילים היסטוריים של מפלגות. הפרופיל שלו על המזרחי משמש כאן למועד ההקמה, להנהגה ולהגדרת היחס לציונות בלבד. הפרופיל עוסק…

    נמצא ב: המזרחי, 1902נפתח בחוברת

  5. דף תרגולמיקום: היסטוריה · כיתה ז׳ · פרק 13: יהודה בתקופה הפרסית ושיבת ציון

    תרגול: בניית המקדש וגבולות השותפות

    …שאלה חריפה של נביא: מה אפשר ללמוד ממנה בוודאות? הנביא חגי שאל את השבים: ״העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים, והבית הזה חרב?״. על מה דבריו מעידים? single ויכוח על סדרי עדיפויות חשבון מלא של משאבי יהוד מגורי כל השבים בבתי פאר…

    נמצא ב: שאלות 8-10נפתח בחוברת

  6. דף תרגולמיקום: היסטוריה · כיתה ח׳ · פרק 7: קהילה, הגירה וערבות הדדית

    תרגול: העיירה היהודית: קהילה, מוסדות והקשר עם הסביבה

    …המלמד cell פריט 2: בעלי האדמות נמנעו מיום שוק בשבת ובחגי ישראל, כי בלי הסוחרים היהודים היה יום השוק חלש. זו ראיה לקשר כלכלי קבוע. בית המדרש והחדר מעידים על חיי לימוד פנימיים, וחוק 1892 על הגבלה במעמד המשפטי. שאלו למה היה…

    נמצא ב: שאלה 14נפתח בחוברת

  7. שיעורמיקום: היסטוריה · כיתה ח׳ · פרק 7: קהילה, הגירה וערבות הדדית

    העיירה היהודית: קהילה, מוסדות והקשר עם הסביבה

    …הזכויות של בעלי האדמות נמנעו לרוב מקביעת ימי שוק בשבת ובחגי ישראל, מפני שיום שוק בלי הסוחרים היהודים היה חלש. לכן מוסדות דת ייחודיים וקשרים כלכליים משותפים התקיימו באותו מקום ובאותו זמן. בעיירה חיו בעלי הון לצד חנוונים,…

    נמצא ב: שוק, מלאכה ושכנות: מה מוכיח קשר עם הסביבה ומה אינו מוכיחנפתח בחוברת

  8. סיכום פרקמיקום: היסטוריה · כיתה ט׳ · פרק 3: היהודים לאן? תשובות לעולם משתנה

    סיכום: היהודים לאן?: היהודים לאן? תשובות לעולם משתנה

    …על תיאור דובנוב בספריית פוזן, על תיאור המזרחי במכון הישראלי לדמוקרטיה ועל תיאור אגודת ישראל בספריית פוזן. מקורות אלה מעגנים ארגונים ותפיסות מוגדרים, לא זהות אחידה של כל יהודי מזרח אירופה או של כל שומרי המצוות. כיצד יכלו…

    נמצא ב: הישארות במקום יכולה להיות דרך של פעולהנפתח בחוברת

  9. דף תרגולמיקום: היסטוריה · כיתה ט׳ · פרק 3: היהודים לאן? תשובות לעולם משתנה

    תרגול: דרכים אורתודוקסיות: המזרחי ואגודת ישראל

    …מסגרת חדשה ב-1912: מה היא ביקשה לעשות? מה ביקשה אגודת ישראל לעשות כשנוסדה ב-1912? single לאגד ציבור אורתודוקסי רחב לפעול כסיעה בתנועה הציונית להקים מפלגת פועלים יהודית להשיג אוטונומיה תרבותית אגודת ישראל ביקשה לאגד ציבור…

    נמצא ב: שאלות 9-11נפתח בחוברת

  10. סיכום פרקמיקום: היסטוריה · כיתה ט׳ · פרק 4: היישוב בארץ ישראל עד 1914

    סיכום: היישוב בארץ ישראל עד 1914

    כיצד בנו קבוצות שונות מרחבים ומוסדות חדשים בארץ ישראל העות׳מאנית, ומה מסתירים השמות והמקורות שבאמצעותם אנו מספרים את התהליך? באותו רחוב התקיימו רציפות ושינוי: חיי קהילה ותיקים נמשכו לצד הקמת מוסדות לימוד חדשים.

    נמצא ב: היישוב היהודי: רציפות, שינוי ומחלוקתנפתח בחוברת